בס"ד
המעבר להפוך להורים הוא אחד השינויים המשמעותיים בחייכם. סדר היום וסדר העדיפויות
משתנים וזה הופך למשימה מורכבת, שילוב התפקיד ההורי בקשר הזוגי.
לפני הולדת הילד, המצב היה שהבעל מגיע מהעבודה, מדברים, אוכלים ונהנים יחד, כעת יש לנו שותף.
רבים מאיתנו היו מפנטזים שכך תראה הזוגיות גם לאחר הלידה.
זוגיות בה יהווה הטיפול בתינוק חוויה חיובית משותפת, אלא שבפועל, הצטרפות התינוק למשפחה
מביאה למספר שינויים אשר משנים את אופי הזוגיות.
ה"התאהבות" בתינוק, שמאפיינת רבים מההורים הטריים, מסיטה את מוקד העניין וההשקעה
מבן/בת הזוג אל הקשר בין ההורה לתינוק. משאבים של זמן, כסף ואנרגיות רגשיות, אשר הופנו
עד כה לקשר הזוגי, מופנים עתה אל התינוק- הכסף שהוקדש לחופשה הזוגית השנתית
נשמר בקרן חסכון השינה המשותפת הארוכה בשבת בבוקר הופכת לבילוי עם התינוק.
מצב זה גורם לאובדן הטבעי של שעות שינה ושעות פנאי ועשויה להביא לויתור על בילויים
ותחומי עניין משותפים שאפיינו את הקשר בעבר.
שינוי משמעותי נוסף שחל בעקבות הלידה הוא אי שוויון ביחסים שהתאפיינו עד אז.
האם, שעד לפני מספר חודשים הייתה אשת קריירה, יוצאת פעמים רבות לחופשת לידה ואילו האב,
כביכול, "ממשיך כרגיל" בחייו. מצב זה עשוי לעורר כעס ותסכול הן מצד האם -"אני תקועה פה
בבית כשהוא ממשיך כאילו כלום"- והן מצד האב -"היא לא רואה שאני משתדל לעזור
אבל פשוט גמור אחרי יום עבודה?".
הולדת הילד מאלצת את בני הזוג לבחון זה אצל זו תכונות ויכולות אשר לא נדרשו קודם לכן בזוגיות.
לדוגמא, האנרגטיות של אחד מבני הזוג, אשר הוסיפו כל כך הרבה שמחה לזוגיות, עשויות
להפוך לבלתי נסבלות כאשר הן מתבטאות בחוסר סבלנות לנדנוד והרדמה ארוכה של התינוק.
מלבד הציפיות והצרכים החדשים המתעוררים עם הולדת הילד, מתווספות דילמות והתלבטויות אשר
לא ניתן היה לבחון קודם לכן: הרגישות, התבונה וחוש ההומור של בן/בת הזוג נבחנים זמן רב
טרם החתונה, אך תפיסות לגבי מידת ההיענות לתינוק, תפקידו של מי להחליף חיתול בארבע בבוקר
ומידת שיתוף הסבתות בגידול הילד קשה הרבה יותר לבחון מראש...
כמו כן, לידת התינוק מציפה על פני השטח קונפליקטים וצרכים עמוקים שונים המאפיינים
כל אחד מבני הזוג. התא המשפחתי ממנו בא כל אחד מבני הזוג עשוי להיות שונה במהותו,
כך שכל אחד מבני הזוג מביא עמו מחשבות וגישות שונות להורות. דוגמא נפוצה היא יחסו של
כל אחד מההורים לגבולות: גבר שביתו התאפיין בגבולות נוקשים ובהורות קשוחה עשוי להשתוקק
להורות פתוחה ומתירנית מאוד. אישה שביתה התאפיין בחוסר גבולות הגובל בהזנחה עשויה
לחוות את עצמה כאם טובה רק כאשר תהיה מעורבת מאוד בחיי הילד. כאשר תפיסותיהם
וציפיותיהם של ההורים תואמות פחות או יותר, אך תפיסות שונות במהותן עשויות ליצור
קונפליקטים קשים בזוגיות.
גם כאשר תפיסות ההורים דומות ומתואמות, עשוי הטיפול המשותף בילד לעורר תחושות מורכבות.
השאלה "האם אני הורה מספיק טוב" היא שאלה גדולה ומאיימת המלווה הורים רבים בשלבים שונים
של ההורות, והצפייה בטיב ההורות של בן הזוג השני עשויה לעורר רגשות שונים. רגשות אלו עשויים
לנוע בין תסכול ואי שביעות רצון לבין תחושות קנאה ופגיעה בערך העצמי. בנוסף לקשיים הממשיים
שמערימה ההורות על החזרה לשגרת יחסי אישות מתמודדים חלק מההורים עם תפיסות ותחושות
המגבילים את עניינם ביחסי אישות לאחר הולדת הילדים.
פגיעה בחשק המיני של נשים. בהשקעה הרבה של האם בטיפול בתינוק עשוי לגרום לאם
לחוש "שבעה" ומסופקת מהקשר עם תינוקה עד כדי כך שעניינה במין יפחת באופן דרמטי.
מאידך העשייה המשותפת סביב הטיפול בילד מקרבת רבים מן ההורים וקרבה זו עשויה להביא
לפתיחות ואינטימיות רבה יותר גם בתחום המיני. כמו כן, עבור חלק מהנשים מאפשר
ההיריון "גילוי" והתקרבות אל גופן, וכאשר תחושות אלו מלוות בתחושה שבן זוגן חושק בהן,
עשויה המיניות להעמיק.
ילדים הם אתגר גדול מדי עבור כל מערכת זוגית, טובה ככל שתהיה. ואכן, השינויים והקשיים
הנובעים מהולדת התינוק מהווים אתגר משמעותי אך לא פחות מכך- מקור להעמקת והעשרת
הזוגיות. התמודדות חיובית ומוצלחת עם האתגר שבטיפול בתינוק עשויה לגבש את הזוגיות
ולהגביר את תחושת המחויבות והשיתופיות. חווית ההורות יוצרת התנסויות משותפות ייחודיות.
האופן בו משפיעה ההורות על הזוגיות תלויה בגורמים רבים הקשורים בתינוק, בסביבה והתקופה
בה נולד ובכל אחד מההורים.
שלכם ובשבילכם,
שרה סרור
Comments