בס"ד
האתר החדש שלי עולה בימים מיוחדים, שלהי הקורונה בו כולם מנסים לחזור לשגרה. בו הבית, הזוגיות והילדים היו בראש סדר העדיפויות שכן כולנו נאלצנו להיות בבית. יש כאלה שיגידו שזה היה זמן מצוין, שסופסוף זמן להשלים פערים, לדבר ולצחוק. לצפות בסדרות, לאכול ארוחות משפחתיות יחד, לשחק משחקי קופסא ועוד. מאידך יש את אלה שבשבילם הימים האלה, קשים מנשוא והגיעו למשברים גדולים. את הזוגות אני פוגשת לראשונה טרם נישואיהם. בתחילה עם הבחורה/כלה ובמפגש
האחרון עם שניהם. בדרכי שלי מגיעה אל ליבן/ליבם בנועם ובאהבה.
מנסה להעביר להם דרך שיסללו לעצמם עם ערכים, עם תקשורת מילולית מקרבת ללא שיפוטיות ורצון לשנות את האחר, אלא לקבלו כפי שהוא. לתת את המרחב, האהבה הדרושה והעצמתו, הכל על בסיס הבית היהודי ומתוך "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך". לראות את הבן זוג כחבר/חברה הכי טוב/טובה שמשתפים אותם בהכל ללא מסיכות. נכון זה לוקח זמן, כמו כל דבר. אבל זו השקעה לטווח ארוך. אם נהגנו כך בימים רגילים, אין סיבה שבימים שאנו בבית יהיה אחרת. לעולם לא מאוחר ותמיד אפשר לשנות. אמרו זאת חכמים מאיתנו. בנועם, בסבלנות ביחד אפשר לפתור "הכל"! טוב, "כמעט הכל"! תנסו, מקסימום תצליחו.
שלכם ובשבילכם,
שרה סרור